הלו טו אוורי באדי,
אתחיל מהיכרות קצרה. קוראים לי אורית, ולא מזמן חגגתי את יום הולדתי השלושים ותשע. אני עובדת בתור נערת ליווי יותר מחמש עשרה שנים, כאשר התגלגלתי לעיסוק זה ממש במקרה, למרות שאין באמת דבר כזה במקרה, כי זה ראשי התיבות של רקם השם, שכביכול הכול נכתב וברור מראש. ותיכף אגיע לסיפור שלי המקצועי, אבל קודם כל אתאר לכם קצת אותי, כי זה חשוב שתבינו למה נהייתי אייקון כה רציני כנערת ליווי, ששוכרת שתי דירות דיסקרטיות באשדוד.
יש לי שיער אדמוני קצוץ, מה שמשווה לי נראות סקסית וחצופה, עם סיי אמתי משלי, דעה נחרצת של "הייתי, ראיתי ועשיתי כבר הכול, אז תיזהרו ממני, רבותיי". העיניים שלי כחולות כמו הים, הן בוהקות עוד יותר באור השמש, ויכולות להפוך לצבע סגול, לפעמים. האף שלי קטן ומתריס, והפה שלי חושני ומזמין. אני די נמוכה, מטר ושישים, אבל מאוד רזה, ככה שזה הרבה פחות בולט, ומפצה על הגובה של מטר וסיגריה שלי.
ובכן, הסיפור שלי התחיל בפגישה אקראית עם המורה שלי שהיה בתיכון, שהייתי בת עשרים ושתיים. תמיד אהבתי אותו, ורחשתי לו כבוד רב. קראו לו בנג'מין. המורה למדעים שלי. כולם חשבו שהוא חנון, אבל אני תמיד ידעתי שיש הרבה מעבר לכך, שרב הנסתר על הגלוי.
ובכן, נפגשנו בחוף הים, בעודי הייתי בחיפושים קדחתניים אחרי מקום עבודה, לאחר שעזבתי מקומות עבודה בדיוק כמו שמחליפים גרביים. בהתחלה בנג'מין ממש לא זיהה אותי, ולקח לו כמה שניות עד שהוא התאפס על עצמו. התחבקנו קלות. והוא התפעל לראות עד כמה שאני נראית טוב, הרבה יותר טוב מתקופת התיכון. הוא התעניין לדעת אם המשכתי ללמוד באקדמיה, ולאן פנתה דרכי מאז ימי בית הספר. סיפרתי לו בקצרה שאני ממש לא מוצאת את עצמי, ואז הוא שלף מהמותן – "יש לי הצעה בשבילך". למרות שהוא נשמע די נלהב, כבר הציעו לי עשרות של עבודות בתקופה האחרונה, וכל אחת הייתה יותר גרועה מהשניה.
בשביל לא להעליב אותי, התעניינתי במוצא פיו.
ואז הוא פשוט הימם אותי – "את נראית פשוט מיליון דולר. הטייפ של מרבית הגברים הישראליים המצויים. יש לי חבר שמנהל סוכנות ליווי. רק בחורות איכותיות, ושנראות טוב כמעט כמוך. תוכלי לעשות המון כסף, ועל הדרך לממן את הלימודים במכללה יוקרתית באשדוד. מה את אומרת, לתת לו את מספר הטלפון שלך"?
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, אם להיות מוחמאת או להיעלב, אבל פתאום זה היכה בי – אני אוהבת סקס, למה שגם לא אקבל על זה כסף, והרבה?
הסכמתי להצעתו, וכבר באותו היום רועי, מבעלי סוכנות הליווי התקשר אליי, ונפגשנו לאחר שעתיים. הוא הסביר לי בקצרה על העבודה, וציין כי יש תנאי של "הרג ובל יעבור", "את חייבת לשכור אחת או שתי דירות דיסקרטיות באשדוד". לא בדיוק הבנתי מה הקטע, וביקשתי הבהרה.
ורועי הסביר באדיבות – "דירות דיסקרטיות באשקלון ממשות את הרעיון של בריחת הלקוח למקום שאין מי שיידע או שיכיר, זה למצוא דירה שקטה, שקרובה למקום המשכן הקבוע של הלקוחות, ועדיין מציעה חמימות, סימפטיות ואינטימיות. היא מהווה מקור של קרש קפיצה הישר על החופש, דבר מה אחר, עם טעם של עוד, ועם הקטנת החששות שמישהו יאתר אתכם, ויחשוף את הפרטיות שלכם בפני כל".
כבר באותו היום סגרנו בינינו את הפרטים הטכניים, מצאתי שתי דירות דיסקרטיות באשקלון ממש מדהימות, והתחלתי לעבוד עד עצם היום. וללמוד באוניברסיטה? ממש לא היה בראש שלי….
